זכות השתיקה בחקירה
כולם שמעו את המושג "זכות השתיקה", הזכות המוענקת לחשודים ונאשמים לשתוק ולא לומר דבר. כמו כן, כולם יודעים ש"סייג לחוכמה - שתיקה".
אך האם האם באמת ניתן לקרוא לשתיקה זכות, או שמא יש השלכות לשתיקה?
במקרים רבים, חשודים הנחקרים במשטרה אינם אומרים דבר ואינם מוסרים את גרסתם. בחלק מן המקרים, כדאי ואף רצוי לעשות זאת. אך מדובר במקרים בודדים ביותר ורק כאשר החשוד יודע שלמשטרה אין קצה חוט והיא מנסה לדלות ממנו מידע.
במקרים אחרים, המשטרה מגיעה מוכנה עם תשתית ראייתית חזקה שנאספה עוד בטרם החקירה הגלויה. במקרים כאלה, אמנם קיימת לנאשם זכות לשתוק - אך אם יעשה שימוש בזכותו זו, יהיו לכך השלכות.
נאשם השותק במהלך משפטו ובוחר שלא להעיד, אמנם מממש את זכות השתיקה שלו, אך חשוב לזכור כי שתיקתו
עשויה לשמש תוספת ראייתית לראיות התביעה מסוג "חיזוק" או "סיוע".
אז האם באמת כדאי לשתוק?
באופן אבסורדי, ברוב המקרים ממש לא כדאי לשתוק.
זכות השתיקה אמנם קיימת, אך מנגד - מי שישתמש בזכותו עשוי להזיק לעצמו! למעשה, ברמה הפרקטית, זכות השתיקה היא זכות מרוקנת לתוכן לגמרי.
פעמים רבות בתי המשפט ימצאו כי שתיקת נאשם, בין אם בחקירתו במשטרה ובין אם בבית המשפט, משמשת לחובתו.
נאשם ש"צריך היה" למסור גרסא ובחר לשתוק - ייראו בזאת פסול, זאת למרות שכל מה שעשה היה לנצל את
זכותו המגיעה לו על פי חוק.
נאשם שנמנע מלמסור גרסא בחקירתו, רק במקרים נדירים יוכל למסור גרסא במהלך המשפט, שכן ככל גרסא חדשה שימסור יראו בה "גרסא כבושה" והמשקל שיינתן לה יהיה נמוך מאוד.
על כן, למרות שמדובר בזכות, יש לזכור כי לא תמיד כדאי להשתמש בה.
על מנת להיות מוכנים לחקירה משטרתית ולשקול באופן מקצועי שימוש בזכות השתיקה - היוועצו בעורך דין פלילי לפני שתאמרו מילה!
זקוקים לייעוץ מעורך דין פלילי? התקשרו או השאירו הודעה!
עורכת דין שני אלקובי מתמחה במשפט הפלילי, בעלת ניסיון עשיר בייצוג חשודים, נאשמים ואסירים בכל תחומי המשפט הפלילי
