כמות או איכות? שימוש עצמי בסם
באופן כללי, החזקת חומר המוגדר בפקודת הסמים המסוכנים כ"סם מסוכן" היא אסורה, אלא אם הסם ניתן ע"י רופא באמצעות מרשם.
עם זאת, קיימת אבחנה בחוק בין החזקה לצורך שימוש עצמי לבין החזקה שאיננה לשימוש עצמי. ההבדל בין שני סוגי ההחזקה הוא בכמות החומר המוחזק.
פקודת הסמים המסוכנים מגדירה את הכמות שתיחשב לצורך שימוש עצמי, והכמות משתנה בהתאם לסוג הסם.
האם קיים הבדל בין סוגי הסמים?
החוק איננו מבדיל בין החזקת סמים "קשים" ובין "קלים". עם זאת, בתי המשפט הכירו בפסיקה בכך שקיים הבדל בין סוגי הסמים ועל כן הענישה תהיה קלה יותר כאשר מדובר בהחזקת סם מסוג קנאביס לעומת החזקת סם מסוג הירואין.
כמו כן, חשוב לדעת כי גם כאשר נתפסת אצל חשוד כמות סם העולה על הכמות הקבועה בחוק לשימוש עצמי, יוכל בכל זאת החשוד לטעון כי הסם נועד לשימושו האישי. עם זאת, הוא יצטרך להביא הוכחות התומכות בטענתו, מכיוון שהחוק קובע חזקה לפיה הסם הוחזק שלא למטרת שימוש עצמי.
בכל מקרה בו הנכם חשודים בהחזקת סם, אף בכמות קטנה, מומלץ להיוועץ בעורך דין פלילי החל מהרגע הראשון בו נאמר לכם כי אתם חשודים. תיקים מעין אלה עשויים להיסגר ללא כתב אישום אם מתנהלים נכון בחקירה.
כמו כן, במקרה בו הוגש כתב אישום בגין עבירות סמים, הענישה תהיה חמורה יותר אם ייקבע שמדובר בהחזקה שלא לשימוש עצמי.
עורך דין פלילי מנוסה, יוכל למצוא את הכשלים בתיק וכתוצאה מכך להביא לענישה קלה ואף לביטול כתב אישום.
זקוקים לייעוץ מעורך דין פלילי? התקשרו או השאירו הודעה!
עורכת דין שני אלקובי מתמחה במשפט הפלילי, בעלת ניסיון עשיר בייצוג חשודים, נאשמים ואסירים בכל תחומי המשפט הפלילי
